מאת קרן לזימי

דור,
נכון שפער הגילאים בינינו לא גורם לנו להיות הקרובים ביותר.
אך יש משהו בחיים האלה שברגע שאתה קם בבוקר ויודע שכל הדודים והבני דודים שלי בסדר, אתה מצליח לנשום לרווחה.

הכל השתנה ב־7/10, ״השבת הנוראית״.
משהו בלב של 38 נכדים נשבר, הנשימה הפכה להיות כבדה.
כבר לא כל כך קל לקום בבוקר.

דור, 348 משפחות הצטרפו למשפחה השכולה.
כל משפחה כזו תגיד שהבן שלה היה מלח הארץ,
אבל אני בחודש הזה גיליתי כמה בתקופת ההתבגרות שלך נהיית מלח הארץ, במלוא מובן המילה.

אתה משאיר לנו מורשת וכולנו נלמד אותה וממנה.
דור, אני יכולה רק להבטיח לך שכל עוד אני מפקדת בצבא הגנה לישראל, אני אדאג שבכל מקום הסיפור שלך יסופר,
שהפקודים שלי תמיד יכירו את הלוחם דור לזימי שנלחם בנחל עוז עד הרגע האחרון לשמירה על חבריו ובעיקר על ביטחון המדינה.

מצדיעה לך דור.
״עד אחרי הנצח״